המניפסט הבא הגיע ממוחם הקודח של שני סטודנטים צעירים, שהתפלאו לדעת כי תעשיית הקולנוע מדשדשת, הטלוויזיה מקרטעת, ורוב זמן הצפייה של הקהל מוקדש לסרטונים סתמיים ברשתות. הם לא הסכימו לקבל זאת.
אנחנו אלו שהזילו דמעה באולם חשוך. אלו שנשמתם נעתקה כשנגמר הפרקים לבינג׳. אלו שלא יכולים להתאהב בלי גיבור וסיפור.
אנחנו החיבור בין ישן לחדש, אנחנו השופר, כור ההיתוך, הגשר. אנחנו דור העתיד, עם כבוד לעבר. אנחנו נגרום לקהל הרחב להתאהב מחדש בקולנוע.
כמו שהקולנוע עבר למסך הקטן, הגיעה שעתו של המסך הקטנטן.